עדכון הוראות השתתפות המדינה בתשלום דמי בידוד לעובדים

ללקוחותינו הנכבדים שלום רב, הנדון: השתתפות המדינה בתשלום דמי בידוד לעובדים 1. ביום 18.11.2020, אושר במליאת הכנסת תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראות שעה) (תיקון מס' 3) התשפ"א- 2020, בדבר תשלום לעובדים בשל שהייה בבידוד ושיפוי מעסיקים. 2. לנוחיותכם להלן תמצית הוראות התיקון : א. העובדים הזכאים לתשלום בגין דמי בידוד: עובד אשר נעדר מעבודתו בשל חובת בידוד שחלה עליו או משום שהוא שוהה בבידוד בשל חובת בידוד שחלה על ילדו ואשר מתקיימים לגביו כל התנאים הבאים: העובד נעדר מעבודתו; העובד שהה בפועל בבידוד, בהתאם להוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראות שעה), התש"ף-2020 (להלן: "צו בידוד ביתי"). העובד מסר דיווח למשרד הבריאות על קיום הוראות צו בידוד בית והמציא למעסיקו העתק מהדיווח . ב. העובדים שאינם זכאים לתשלום דמי בידוד עובדים שנדרשו לשהות בבידוד עקב נסיעה לחו"ל שלא במסגרת נסיעה מטעם המעסיק אינו זכאי לדמי בידוד בהתאם למתווה החדש. עובד שמוגדר כחולה (בשונה מעובד השוהה בבידוד עקב חשיפה לחולה קורונה) אינו זכאי לתשלום דמי בידוד אלא לתשלום דמי מחלה ממעסיקו, וככל שהעובד נדבק במקום העבודה יהיה העובד זכאי להגיש תביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ותביעתו תתברר בהתאם לקריטריונים שנקבעו לזכאות על ידי המוסד לביטוח לאומי. עובד אשר סיכם עם מעסיקו כי יעבוד מביתו במהלך תקופת היעדרותו מעבודתו עקב בידוד, לא יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד אלא לשכר עבודתו הרגיל. ג. דמי בידוד – אופן התשלום 1) עובד הזכאי לתשלום דמי בידוד, בהתאם לתנאים המפורטים לעיל, יהיה זכאי לקבל ממעסיקו תשלום בגין תקופת הבידוד, למעט יום עבודה אחד בתקופת הבידוד שאינו בתשלום. העובד יהיה זכאי לבחור לקבל תשלום גם בעד היום האמור על חשבון יתרת מכסת ימי החופשה הצבורה לו. 2) גובה דמי בידוד הינו כגובה דמי מחלה לפי סעיפים 5 ו- 6 לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976. 3) במקרה שבו חלים במקום עבודה הוראות מיטיבות לגבי תשלום דמי מחלה מכוח הסכם קיבוצי כללי או מיוחד או חוזה עבודה אישי (הקובעים את זכאותו של עובד לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון), העובד יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד גם בעבור יום העבודה שאינו בתשלום, ואולם מעסיק רשאי להודיע לעובד כי הוא אינו זכאי לתשלום בגין יום זה. 4) המעסיק יפחית ממכסת ימי המחלה הצבורה של העובד את מספר הימים בהם נעדר העובד מעבודתו בשל הבידוד אך לא יותר מארבעה ימי מחלה. במקרה שבו מכסת ימי המחלה של העובד נמוכה ממספר ימי הבידוד שיש להפחיתם – ייזקפו ימי המחלה על חשבון ימי מחלה עתידים שיצברו לזכותו (להלן: "ימי מחלה שלילית"). ככל שהסתיימו יחסי העבודה בין העובד למעסיקו ולא נצברו לעובד די ימי מחלה לכסות עבור ימי המחלה השלילית עקב הבידוד, יהיה המעסיק רשאי לקזז את יתרת ימי המחלה השלילית כאמור כנגד ימי חופשה שנצברו לטובת העובד. אם לא נותרה לעובד יתרת ימי חופשה מספקת – לא יהיה לעובד חוב בעד ימי המחלה השלילית. 5) המועד לתשלום דמי בידוד הוא המועד שבו היה משולם לעובד שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שהעובד העביר העתק מהדיווח לפחות שבעה ימים לפני מועד תשלום השכר. במקרה שבו העובד העביר את הדיווח למעסיקו פחות משבעה ימים לפני מועד תשלום השכר, ישלם לו המעסיק את דמי הבידוד במועד הקרוב לתשלום שכר עבודה. 6) הזכאות לדמי בידוד חלה אך ורק בעד ימי העבודה שהם הימים בהם מועסק העובד במשרתו הרגילה – קרי חמישה או שישה ימי עבודה בכל שבעה ימים, בהתאם לשבוע העבודה הנהוג במקום העבודה. 7) דין היעדרות בתקופת בידוד כדין היעדרות מפאת מחלה לעניין איסור פיטורים ולעניין ביצוע הפרשות לקופת גמל וצבירת ותק. ד. שיפוי למעסיק 1) המוסד לביטוח לאומי ישפה מעסיק אשר נדרש לשלם לעובדו דמי בידוד כדלקמן: בעד יום עבודה אחד בתקופת הבידוד שמעסיק שילם בעדו דמי בידוד לעובדו – יהיה המעסיק זכאי לשיפוי בגובה 100% מעלות יום הבידוד (שכר + נלווים). מעסיק אשר שילם לעובד דמי בידוד בהתאם להסדר מיטיב, קרי גם בעד יום העבודה שאינו בתשלום או מעסיק אשר שילם דמי בידוד לעובד אשר נדרש לבידוד עקב נסיעת עבודה לחו"ל מטעם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי בעד יום עבודה זה. בעד שאר ימי העבודה בתקופת הבידוד שמעסיק שילם בעדם דמי בידוד לעובדו: מעסיק שביום 1 באוגוסט 2020 העסיק לכל היותר עשרים עובדים – יהיה זכאי לשיפוי בגובה של 75% מעלות ימי הבידוד. מעסיק שביום 1 באוגוסט 2020 העסיק יותר מעשרים עובדים – יהיה זכאי לשיפוי בגובה של 50% מעלות ימי הבידוד. 2) תשלום השיפוי בגין דמי בידוד יבוצע רק בעד הימים שבתוך תקופת הבידוד שלגביהם משרד הבריאות הודיע למוסד לביטוח לאומי כי העובד דיווח לגביהם על שהייתו בבידוד, ובהתאם לשבוע העבודה הנהוג במקום העבודה. 3) מעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי בגין תשלום שכרו של עובד אשר עבד בפועל במהלך תקופת הבידוד. 4) על המעסיק להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לתשלום בעד דמי הבידוד ששילם לעובדו, באופן מקוון וזאת לא יאוחר מ- 60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד. בשל צורך בהיערכות מתאימה מצד גורמים הרלוונטיים נקבע כי בקשה לשיפוי לא תוגש לפני יום 1.2.2021. 5) מעסיק אשר שילם לעובדיו דמי בידוד בתקופה שמיום 1.10.2020 יהיה זכאי אף הוא לשיפוי מהמוסד לביטוח לאומי. 6) המעסיק יהיה זכאי לשיפוי בגין תשלום דמי בידוד לעובד בתוך התקופה שמיום 29.10.2020 ועד למועד כניסת הוראת השעה לתוקפה וזאת גם אם העובד לא דיווח על בידוד לפי צו בידוד ביתי ולא מסר עותק מהדיווח למעסיק. 7) הוראות השעה יעמדו בתוקפן עד ליום 31.3.2021 אולם לשר האוצר נתונה הסמכות להאריכו בתקופות נוספות במידת הצורך. חוזר זה הוא לעדכונכם הכללי בלבד, בכל שאלה קונקרטית אני עומדת לרשותכם. בכבוד רב, מאיה גבעון, עו"ד

1. ביום 27.7.2020 התקבל פסק דינו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ,1 על פיו תבוטל תעודת המחלה הגורפת שהוצאה על ידי משרד הבריאות. 2. כידוע תעודת המחלה הגורפת הקנתה לעובד אשר הוא או ילדיו נדרשים לבידוד בית לפי צו בריאות העם, את הזכות לקבלת דמי מחלה ממעסיקו, בהתאם לצבירת ימי המחלה שעומדת לזכותו, וזאת כאמור ללא צורך להציג למעסיק אישור מחלה אישי. 3.בג"צ קבע בפסק דינו כי הימצאותו של עובד בבידוד מכוח צו הבידוד אינה מהווה "מחלה" כהגדרתה בחוק דמי מחלה. כן נקבע כי חוק דמי מחלה אינו מעניק סמכות לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות להוציא את תעודת המחלה הגורפת כדי לחייב באמצעותה את כלל המעסיקים בישראל לשלם לעובדיהם, שבבידוד כפוי, דמי מחלה אף כשאלו אינם מגלים שום תסמיני מחלה ואין הם נשאים של הנגיף. 4. בהתאם להחלטת בג"ץ, בטלותה היחסית של תעודת המחלה הגורפת תיכנס לתוקף ביום 30.9.2020 וזאת על מנת לאפשר שהות לכלל הגורמים הרלוונטיים להסדיר מיהו הגורם אשר ראוי שיישא בנטל הכלכלי הכרוך בשמירה על בריאות הציבור. 5. לאור האמור החל מיום 30.9.2020 רק עובדים, אשר שוהים בבידוד לאחר שנמצאו כחולים מאומתים בנגיף הקורונה, יהיו זכאים לתשלום דמי מחלה ממעסיקם בגין תקופת מחלתם. 6. עד כה טרם הוסדר בחקיקה הסדר תשלום חלופי בגין העובדים אשר אינם חולים ואשר נאלצים לשהות בבידוד עקב חשיפתם לחולה קורונה מאומת. על כן, החל מיום 30.9.2020 עובד אשר נאלץ לשהות בבידוד ואיננו חולה בנגיף הקורונה - לא יהיה זכאי לתשלום ממעסיקו בגין תקופת הבידוד. אמשיך ואעדכן אתכם בכל התפתחות בנושא.

1. ביום 5 ביולי 2020 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ נגד סמי הפוטה 1 )להלן: "פרשת סמי הפוטה,(" אשר הרחיב את חובת השימוע גם על מזמיני שירות המעוניינים לסיים את הצבתם של עובדי מיקור חוץ בחצריהם. 2. באותה הפרשה דובר בעובד של חברת שירותי ניקיון אשר הוצב לעבודה מטעמה בחברת החשמל בתפקיד ממונה על עובדי ניקיון. הצבתו של העובד בחברת החשמל מטעם חברות הניקיון נמשכה כ 23 שנים והגיעה לסיומה לאחר שחברת החשמל ביקשה לסיים את הצבתו של העובד עקב חשש למעורבותו במעשה חמור – סיוע לעובדת חברת החשמל להחתים שלא כדין כרטיס נוכחות. 3. התובע הגיש תביעה נגד מעסיקתו, חברת הניקיון ונגד מזמין השירות )חברת החשמל( בין היתר בטענה כי פיטוריו בוצעו שלא כדין שכן לא פורטו בפניו הנימוקים העומדים בבסיס ההחלטה לסיים את הצבתו בחברת החשמל ולא ניתנה לו הזכות להישמע טרם קבלת ההחלטה. 4. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענותיו ותביעתו של העובד לעניין פיטורים שלא כדין וקבע כי על חברת הניקיון וחברת החשמל לפצות את העובד יחד ולחוד בסך של 30,000 .₪ 5. חברת הניקיון הגישה ערעור על פסיקתו זו של בית הדין האזורי לעבודה. 6. בית הדין הארצי לעבודה סקר בפסיקתו את זכותו של עובד לשימוע ודן בשאלה האם לאור התכליות העומדות בבסיס זכות השימוע שניתנת לעובד, יש מקום להכיר גם בחובתו של מזמין השירות לערוך שימוע לעובד קבלן חיצוני המוצב דרך קבע לעבודה בחצריו, עת מזמין השירות מקבל החלטה שיש לה השלכה על זכויותיו של עובד הקבלן ובמיוחד עת הוא מחליט על להפסיק את הצבתו של העובד בחצריו. 7. לאחר סקירת הוראות הדין בכל הנוגע לחובת השימוע הגיע בית הדין הארצי לעבודה למסקנה, כי צדק בית הדין האזורי לעבודה בקביעותיו וכי יש להטיל על המשתמש )מזמין השירות( חובה לערוך שימוע לעובד הקבלן, כיוון שבהיעדר חובה שכזו זכות השימוע של עובד הקבלן נפגעת ולעיתים אף מתאיינת לחלוטין. 8. פסיקתו זו של בית הדין הארצי מצטרפת לשורה ארוכה של הוראות חקיקה ופסקי דין המטילים חובות על מזמין השירות ביחסיו כלפי עובדי קבלן, וזאת מתוך הכרה בעובדה שמזמין השירות נהנה אף הוא מעבודתו ושירותו של עובד מיקור חוץ, הגם שלא מתקיימים בינו ובין עובדי הקבלן יחסי עבודה. 9. בית הדין הארצי לעבודה הבהיר, כי היקפה של הזכות לשימוע נגזרת ממכלול נסיבות המקרה ובין היתר ומבלי למצות – תפקידיו של עובד הקבלן, משך הצבתו של עובד הקבלן בחצרי מזמין השירות, הסיבות לסיום העסקתו של עובד הקבלן אצל מזמין השירות והשלכותיהן, כגון הטלת דופי ביושרו של עובד הקבלן והאפשרות כי נוכח סיום ההצבה גם יסיים עובד הקבלן את עבודתו אצל מעסיקו. 10. בית הדין הדגיש בפסיקתו, כי אין משמעות הטלת החובה על מזמין השירות לערוך שימוע כאמור משום קביעה כי המשתמש הוא מעסיק במשותף של עובד הקבלן לכל דבר ועניין או אחראי גם לזכויותיו האחרות של עובד הקבלן – דבר שיקבע בכל מקרה לגופו על יסוד התשתית העובדתית הקונקרטית והמבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין זה. 11. מזמיני שירות רבים נוהגים להכניס סעיף בחוזה התקשרות מול קבלני כוח אדם /קבלני שירות, המאפשר להם להודיע באופן חד צדדי לקבלן השירותים על רצונם להפסיק את הצבתו של עובד קבלן בחצריו, וזאת מבלי שיידרש מזמין השירות לנמק את החלטתו. מובן כי לאור פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת סמי הפוטה, משמעותו של סעיף זה בחוזה ההתקשרות פגיעה בכבודו של העובד ואף איון זכותו של העובד לשימוע טרם קבלת החלטה בדבר סיום הצבתו של העובד. על כן ספק רב מאוד אם יינתן תוקף להוראה כאמור בחוזה התקשרות. אשר על כן, המלצתנו היא כי תחת הוראה זו ייקבע מראש מנגנון מול הקבלן ומול עובדי הקבלן אשר יגשים את תכלית זכות השימוע ואת יישומו של פסק הדין באופן המיטבי. חוזר זה הוא לעדכונכם הכללי בלבד. בכל שאלה קונקרטית אני עומדת לרשותכם.