עדכון פסיקה - חובת השימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
1. ביום 5 ביולי 2020 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת התאמה השמה
ומידע (1995) בע"מ נגד סמי הפוטה 1 )להלן: "פרשת סמי הפוטה,(" אשר הרחיב את חובת
השימוע גם על מזמיני שירות המעוניינים לסיים את הצבתם של עובדי מיקור חוץ
בחצריהם.
2. באותה הפרשה דובר בעובד של חברת שירותי ניקיון אשר הוצב לעבודה מטעמה בחברת
החשמל בתפקיד ממונה על עובדי ניקיון.
הצבתו של העובד בחברת החשמל מטעם חברות הניקיון נמשכה כ 23 שנים והגיעה לסיומה לאחר שחברת החשמל ביקשה לסיים את הצבתו של העובד עקב חשש למעורבותו במעשה
חמור – סיוע לעובדת חברת החשמל להחתים שלא כדין כרטיס נוכחות.
3. התובע הגיש תביעה נגד מעסיקתו, חברת הניקיון ונגד מזמין השירות )חברת החשמל( בין היתר בטענה כי פיטוריו בוצעו שלא כדין שכן לא פורטו בפניו הנימוקים העומדים בבסיס ההחלטה לסיים את הצבתו בחברת החשמל ולא ניתנה לו הזכות להישמע טרם קבלת
ההחלטה.
4. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענותיו ותביעתו של העובד לעניין פיטורים שלא כדין
וקבע כי על חברת הניקיון וחברת החשמל לפצות את העובד יחד ולחוד בסך של 30,000 .₪
5. חברת הניקיון הגישה ערעור על פסיקתו זו של בית הדין האזורי לעבודה.
6. בית הדין הארצי לעבודה סקר בפסיקתו את זכותו של עובד לשימוע ודן בשאלה האם לאור התכליות העומדות בבסיס זכות השימוע שניתנת לעובד, יש מקום להכיר גם בחובתו של
מזמין השירות לערוך שימוע לעובד קבלן חיצוני המוצב דרך קבע לעבודה בחצריו, עת מזמין השירות מקבל החלטה שיש לה השלכה על זכויותיו של עובד הקבלן ובמיוחד עת
הוא מחליט על להפסיק את הצבתו של העובד בחצריו.
7. לאחר סקירת הוראות הדין בכל הנוגע לחובת השימוע הגיע בית הדין הארצי לעבודה
למסקנה, כי צדק בית הדין האזורי לעבודה בקביעותיו וכי יש להטיל על המשתמש )מזמין השירות( חובה לערוך שימוע לעובד הקבלן, כיוון שבהיעדר חובה שכזו זכות השימוע של
עובד הקבלן נפגעת ולעיתים אף מתאיינת לחלוטין.
8. פסיקתו זו של בית הדין הארצי מצטרפת לשורה ארוכה של הוראות חקיקה ופסקי דין המטילים חובות על מזמין השירות ביחסיו כלפי עובדי קבלן, וזאת מתוך הכרה בעובדה שמזמין השירות נהנה אף הוא מעבודתו ושירותו של עובד מיקור חוץ, הגם שלא מתקיימים
בינו ובין עובדי הקבלן יחסי עבודה.
9. בית הדין הארצי לעבודה הבהיר, כי היקפה של הזכות לשימוע נגזרת ממכלול נסיבות המקרה ובין היתר ומבלי למצות – תפקידיו של עובד הקבלן, משך הצבתו של עובד הקבלן בחצרי מזמין השירות, הסיבות לסיום העסקתו של עובד הקבלן אצל מזמין השירות
והשלכותיהן, כגון הטלת דופי ביושרו של עובד הקבלן והאפשרות כי נוכח סיום ההצבה גם
יסיים עובד הקבלן את עבודתו אצל מעסיקו.
10. בית הדין הדגיש בפסיקתו, כי אין משמעות הטלת החובה על מזמין השירות לערוך שימוע כאמור משום קביעה כי המשתמש הוא מעסיק במשותף של עובד הקבלן לכל דבר ועניין או אחראי גם לזכויותיו האחרות של עובד הקבלן – דבר שיקבע בכל מקרה לגופו על יסוד
התשתית העובדתית הקונקרטית והמבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין זה.
11. מזמיני שירות רבים נוהגים להכניס סעיף בחוזה התקשרות מול קבלני כוח אדם /קבלני שירות, המאפשר להם להודיע באופן חד צדדי לקבלן השירותים על רצונם להפסיק את
הצבתו של עובד קבלן בחצריו, וזאת מבלי שיידרש מזמין השירות לנמק את החלטתו.
מובן כי לאור פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת סמי הפוטה, משמעותו של סעיף זה בחוזה ההתקשרות פגיעה בכבודו של העובד ואף איון זכותו של העובד לשימוע טרם קבלת החלטה בדבר סיום הצבתו של העובד. על כן ספק רב מאוד אם יינתן תוקף להוראה
כאמור בחוזה התקשרות.
אשר על כן, המלצתנו היא כי תחת הוראה זו ייקבע מראש מנגנון מול הקבלן ומול עובדי
הקבלן אשר יגשים את תכלית זכות השימוע ואת יישומו של פסק הדין באופן המיטבי.
חוזר זה הוא לעדכונכם הכללי בלבד. בכל שאלה קונקרטית אני עומדת לרשותכם.
